ערב הסעודית – היסטוריה ודת

ההיסטוריה של סעודיה

"אני אומר לך, אינך יכול להשוות את ערב הסעודית למדינות אחרות". – אל-וליד בן טלאל.

ערב הסעודית היא אחת משתי מדינות שנקראו בעבר על שם משפחות המלוכה שלהן, לצד הממלכה ההאשמית של ירדן. בני המשפחה הסעודית היו השייח'ים של נג'ד (Nejd), האזור שמסביב לריאד (Riyadh), אך גורשו על ידי שושלת שכנה, והסתתרו אצל קרוביהם, האמירים של כווית. ואז, ב-1902, חזרו עבדול עזיז איבן סעוד וצבאו לכבוש מחדש את ביתם. הפולשים שהשתלטו על ארצם של הסעודים היו מושחתים, לא יעילים והרסניים, ולכן הצטרפו אל הסעודים רבים מבני המקום. הם כבשו מחדש את לא רק את ריאד, אלא גם חלק ניכר מהשטח שמסביבה.

לאחר מכן יצא עבדול עזיז למסע כיבושים של 30 שנה. האזור שכבש נודע בשם ערב הסעודית.

בשנות ה-30 של המאה ה-20, הנפט שהתגלה במדינה שינה את פניה. ארה"ב מיהרה להצטרף אל הקולוניאליסטים הבריטיים שהלכו ונחלשו. 

לאחר פלישת עיראק לכווית ב-1990, ערב הסעודית הציעה מקלט למשפחת המלוכה הכווייתית ול-400,000 פליטים מכוויית ואפשרה לצבאות מערביים וערביים להתפרס על שטחה לשם שחרור כווית, שהתבצע בשנה שלאחר מכן. 

על האתגרים העומדים בפני הממשל הסעודי כיום נמנות האוכלוסייה הגדלה, אבטלה, דלדול מקורות המים וכלכלה התלויה במידה רבה בתפוקות ובמחירי הנפט.

 דת

האיסלאם היא דת המדינה של ערב הסעודית. אף על פי ששום חוק לא מחייב באופן ספציפי אזרחים סעודים או בעלי דרכון סעודי להיות מוסלמים, המרת דת לדתות שאינן האסלאם אסורה והעונש עליה הוא מוות.

באופן רשמי, פולחן פומבי של דתות שאינן האסלאם אסור ובערב הסעודית אין כנסיות רשמיות מכל סוג שהוא. עם זאת, עובדים מהפיליפינים מדווחים על קיומן של כנסיות בתוך מספר קהילות סגורות. הנוצרים הסעודים המעטים נפגשים בחדרי צ'אט באינטרנט, ונוצרים שהם אזרחים זרים יכולים להיפגש במפגשי כנסייה המתקיימים במספר שגרירויות לאחר רישום והצגה של דרכונם, או באסיפות פרטיות בחדרי כושר ובתי ספר בתוך קהילות סגורות, וכן, במקרים מסוימים, בבתים. מי שנתפשים בביצוע פולחן דתי, אפילו בשטח פרטי, עלולים להסתכן בפשיטה של ​​המוטאווין ולהיענש בעונשים חמורים.